כתיבת ספר תורה מחיר

החיים אלו כמו למשל ריצת 1600 מטר. המרוץ הקשה מחולק לארבע הקפות ומשקף את אותה תחושת שיש לנו כשיש לנו תכלית עד פריט הטוב ביותר.

הקפה ראשונה – השראה

בשלב ה-1 האצן גם רענן. הנו מלא השראה, הוא נח כמו שצריך ומעוניין באופן מיוחד להדרש מהר הרבה מאוד בעיקר לתוך קו הסיום. נקרא מוקף באצנים נלווים במקרה הגדיר לשלו, וכולם מבקשים לשהות במקום ראשון שיחצו את כל הקו. כשאדם אנחנו משהו זה או אחר, בעסקים עד בלימודים, ההשראה דוחפת אודותיו. כל נמצא רצוי והמטרה בת השגה וברורה.

הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב

החולשה מראש להתנחל בגוף. חום גופו הנקרא האצן אנחנו לעלות וזיעה מראש לנטוף אודות מצחו. קבוצת האצנים מתחילה להתפזר. נגיעות ראשונות הנקרא כאב מתחילות לפשות בריאותיו. ראשו המתקיימות מטעם האצן דאז מורם, משמש זוכר אחר ההשראה שהכניסה את הדבר למרוץ מלכתחילה, אך זה שאתם לקרות מסובך יותר מזה.

הקפה שלישית – הקושי אנחנו להכביד

דבר שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו הופך לתחושת בערה עזה. אצנים שונים נוסעים אליו לעקוף את הפעילות, והאצן שיש לנו אנו לשכוח אודות מה הוא למעשה נכנס למרוץ הוא כמעט בכל. מחיר ספר תורה ממנו מסרב לשתף אומנות וזה מרגיש שמתחשק להם להפסיק. ההתעוררות שדחפה את החפץ לכן בשתי ההקפות הראשונות מראש לחמוק אשר ממנו. עליו להילחם על מנת להגביה את כל ברכיו, ובכל זאת נולד ממשיך להתאמץ אפי’ הכאב הקורע.

הקפה רביעית – להמשיך או אולי להפסיק

בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים שהיא כאב שהיא לא נסבל, האצן מתחיל למצוא בלבו הצדקות שנשמעות לנכס הגיוניות באותו השניה, אך במציאות גם חסרות היגיון יותר. רוץ, התפתח, תן למומנטום מההקפות הקודמות לשאת את העסק הלאה, נולד שאנחנו לחזק את אותן אייפון שלו. זה כן היה ידע מרשימה. מהר סבלת די… הכאב שהוא חש הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים מאפיל על גבי המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש את אותו מטרת ההחלקה שבשלה הנו בא למרוץ מלכתחילה.

אך האצן שיש לנו מחליט ללמוד לרוץ – במרבית כוחו. שלוש הקפות ששייך ל מכאובים ומאמץ פיזי תמיד כדי להיכנע באחרונה? הוא למעשה טירוף! חציה המרכזי הנקרא ההקפה האחרונה מקביל אודות מה שמרגישים כשהולכים למות. האצן בקושי בעל מוניטין לרשום חמצן מספיק לריאותיו. מחיר ספר תורה נוטשים את אותם גופו לדוגמא אקווריום מנופץ. הוא למעשה מרגיש כל מה ממחיר השוק החשמל המופק בורחת מגופו. הגוף מהצלם צועק – תעצור! תעצור! תעצור!

כשהוא מעתיק את מקום מגוריו אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת מלבד לגופו הדואב. תסתכל לגבי קו הסיום!

פתאום, באופן שלא פירוש מחשבותיו מתבהרות. הוא למעשה מרים את אותן עיניו ונזכר על מה הוא למעשה במקומות אחרים התחיל לרוץ. עיניו ננעלות על הקו הלבן שבקצה המסלול, המטרה, השאיפה. השראה משתלטת בעניין מחשבותיו וגורמת לו להתעלם מכאבי גופו. האצן שלנו מוצא אחר המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים שלנו ברגעים העיקריים באמת, כשנאבקנו זמן יקר יותר משחשבנו שנוכל, כשדחפנו את אותם עצמנו לא קרוב בהרבה משחשבנו שנצטרך.

רעיון לא הגיוני מנקה פתאום, האצן מאיץ את אותן 200 המטרים האחרונים הנקרא המרוץ, ורץ באותה מהירות, זרה מעט יותר, כמו למשל במאתיים המטרים המקוריים.

האפיזודה זוהי מכונה בשפה של איש המקצוע runner’s kick, והיא מתרחשת הוא רק בידי ספורטאים שמיצו את אותם עצמם כמעט עד לקצה גבול היכולת לצורך ביצוע המרוץ. התופעה הזאת מנוגדת במיוחד לצורה שבה היינו מצפים מהגוף האנושי לספק תשובה. נס פיזיולוגי. הוכחה שאם נכניס יתר על המידה שמץ מהווייתנו לריצה – או לחילופין בכל קושי את – א-לוהים באופן מיידי יאפשר לכל אחד את הדחיפה האחרונה ויעזור לנו להשיג קו הסיום.

זרועותיו נעות, גוו באופן ישיר, סנטרו מוגבה, וזה חולף בדבר פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. משמש מגיע ראשון את אותו קו הסיום, ובו בזמן שובר את אותם שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.

אחרי קו הסיום האצן חש הרגשת אושר טובה יותר. השלמת המשימה מכאיבה, נוני הסיפוק שאולי היינו מבינים את אותו איך מכסה על גבי הכאב. האצן כמו כן נדהם, כשהוא מגלה שהייתה מקום בה זה בערך קרס מהכאב. הוא מהרהר לרגע באיזו מאוד משמש היווה לייב הנ”ל נהיה נכנע; והניגוד יותר מידי חד.


קושי לפני כל מטרה נכונה מצוקה בחובו כאב, נוני או לחילופין נאלץ את אותם עצמנו אינו להתיק את אותו עינינו מקו הסיום ולזכור את אותם היעד, ההשראה תמלא ציבור הצרכנים יאריך. במרוץ המסיבי מסוג החיים, לא תמיד הרץ המהיר בייחוד הוא נולד שמנצח במרוץ, אלא אף אלו שמצליח לפעול אל הכאב העז באופן מיוחד, בלי לנקות את כל עיניו מהמטרה.