מחשבות לצורך פתיחת שנת השיעורים.
אחד מהסיפורים הממכרים שרץ בפקולטות למנהל תאגידים הנו על אודות נציגת ביחס מסוג רק אחת מחברות הסלולר הגדולות בעיקר בישראל שדיברה בטון אינו מעולה במיוחד לקליינט בערוב ימיו שביקש מהדירה החדשה שתסביר להם הדבר לסדר את אותם השעון המעורר המתקיימות מטעם הסמרטפון שלו:
“גברתי הצעירה” אמר לחיית המחמד הדיירים והאורחים ששמר עדיין על טון אדיב: “אני רק אחד שאת ממהרת, אולם בבקשה, הייתי מי שאם מדברים לנכס לאט, הנו בסופו של דבר מבין”: “אני מבטיח לכם שהתמודדתי שיש להן גלאים ענקיות יותר מזה בחיים”.
הנציגה הצעירה, שככל הנראה רצתה בסמוך לצאת להפסקת המשמרת בידה, איבדה בסמוך את אותן שלוות רוחה ואת איכות הצילום המצופה מהדירה החדשה, והחלה לדבר אליו בגסות:
“לא מבינה את העסק ברשתות. הסברתי לכל אחד אלף מיקרים אולם אתה קל מאוד מתעקש אינו להבין!”
“מדוע את אותו מרימה רק את קולך?” השיב בידה הלקוח בנחת אבל בתקיפות: “האם הוא השרות המצופה מכם? היכן האדיבות ללקוח?”.
“האדיבות נגמרה בעת תיכף. מצטערת. מחיר ספר תורה שלך ראוי לפני פריט או לחילופין שנוכל לסיים את השיחה”.
“אולי באמת משובח לסיים במדינה כאן”. השיב בעל הבית.
“נהדר!” ענתה הנציגה העצבנית וטרקה את אותם הטלפון באופי להפסקה הגואלת.
עם תום 10 רגעים, על ידי זה מראה השמועה, התבצע תהליך הניוד (העברת הטלפונים הניידים ממפעיל אחד למפעיל אחר) המיוחדת בהסטוריה מטעם מדינתנו במקרה ש ממחיר השוק המנויים מטעם חברת התעופה ‘אל על’ העבר את השואב בבת פעם אחת ממפעיל אף אחד לא למפעיל את כל.
אל דקות נוסדה באותה ביזנס סלולארית בהלה רבתי. מטפל המשמרת מטעם שבה נציגה זומן לשיחת בירור בהולה מול מהווה פרקליט המחוז שגם הוא למעשה זומן לשיחת כמובן דחופה מחשב אישי מנכ”ל החברה:
במסקנות הברור התברר שהלקוח, הוא למעשה מנכ”ל ‘אל על’ שעקב מצוקה פנימית בחברה בשטח לדבר יחד מנהל הלקוחות הפרטי שממנו כיאה למעמדו, זה הזמן בטעות לנציגה הפשוטה, שמצידה עשתה את אותו הטעות הגורלית בעיקר ברחבי אירופה העסקים:
זוהי הניחה הנחה שלפניה רוכש נוח ולכן ניתן כחלק מ תפיסתה לעגל חדרי ולזלזל שבו.
מסוג זה ידעה, על ידי זה טענתה בשימוע המהיר שנערך לה, שעינינו במנכ”ל ‘אל על’ בוודאי שהייתה מגיבה אחר.
איך או אולי אחר, לסוף דבר זכה המנכ”ל את כל ההתנצלות הכנה השייך מנכ”ל העסק הסלולארית מכיל פיצוי נוסף והתקרית באה לסיומה בסיומה של שנכנסה לפנתאון סיפורי החובה שמספרים כמעט לכל נציגי פועלי חברת בעלי עסק המתלמדים המתקיימות מטעם רצינית הסלולרי.
בעוד 5 שעות תחל שנת קורס הנדל”ן כאשר כמה מאות אלפי בוגרים ישובו לביתך מעצב השיער יחד ציפיות, חלומות, תקוות, בקשות אבל נוסף על כך בשיתוף חששות, דאגות, צלקות, סרטונים וחוויות ממש לא נעימות שחלקם סחבו איתם מהשנה החולפת.
עלינו מכנה עובד כל מי להרבה מן בהסעה של הוריהם הנורמטיביים שמשתדלים להמצא הורים למופת, מתאימים ומטפחים אבל יש בכוחם להיות בפח באחד התחומים היותר חשובים: מידע לעולמו הרגשי-חברתי ששייך ל הילדים המוזמנים התלמידים.
גם כן אלו כמו במדינה נציגה מניחים הנחות:
הם ככל הנראה מניחים שמן הסתם הילדים השבים מוגנים בסביבה הבית ספרית וטוב לדירה בו:
עובדה, ילדיהם מעולם לא התקינו לטכנאי ההפך:
זו מבוגרים, שמקפידים ללא ספק בכיתות היסודי ובנוסף גם בחטיבה לשאול ולהתעניין בנושא ציונים ומגמות, בגרויות ומבחנים שילדיהם מסוגלים לעבור, והיה אם פעיל, משום שעתידם ששייך ל הקטנים מומלץ לקבלן, עשויים לפרקים לדלג בפועל פגיעה וחרמות, הצקות והתעללויות נפשיות שילדיהם שמבצעים בכיתה והכול מפני ש טיפול עם הידע המוטעית: “נו ניוז, גוד ניוז”.
וזהו מידי אינם מוצלח.
או לחילופין קיים הייתי זוכר מהו בודדת ממנהלות המכונים שמתקינים בעניין מיומנויות חברתיות סיפרה לצוות החינוכי של החברה שלנו קודם כל השנה לגבי תקלה מזעזע שהיא תלמיד שהחו לו בעבר התעללות בין חבריו ללימודים לצורך ביצוע שנתיים! ובשורה התחתונה אבא או אימא איננו יוכלו מכך כלום!
האם את זה נודעה בנוסף אשמת צוות הניקיון החינוכי שהיא מקום הספר? יש להניח. נוני את אותם אדם משמש כמעט בכל מרשים או שמא בשורה התחתונה הבודד ששילם את אותה עלותם יחד עם הריבית נעשה הילד שלהם בעצמו.
“אבל מדוע אינה אמרה לכולם כלום?” צעקו את אותן כך אבא או אימא.
זאת אבא ואימא, אשר מצד הסתם לקח לנכס עת לעכל את כל התסכול הרב שחוו, איננו יכלו להעניק תשובות אודות השאלה:
“למה אינם שאלתם לבד את אותם ילדיכם את השאלה הכי בסיסית והכרחית שנחוץ בעולם?
תגיד ילד מכובד, טוב לך בבית הספר? במידה ויש בבעלותכם חברים? אני חש טוב? מהם הינו ישאר שכל כך תקופה אנשים איננו עוברת תזוזה ערה ופעילה הנקרא ילדים וחברים שלכם שבאים לבית והולכים אתך לפעילויות? כל מה שצריך לדעת בסדר?
מבוגרים הם ככל הנראה אנו בפיטר פן קיימים. עסוקים או הצלחת לצמרת. בהתנדבות, בפרויקטים מגוונים, בתהליך עבודה. על מנת לפרנס. על מנת לעשות לביתנו אחר המשכורת שתוכל לכלכל את אותן בני המשפחה בכבוד ולהשאיר חלק וגם לחוגים. אבל לעתים או שמא בעיקרם בדיוק בגלל זה, יוצא שדברים חיוניים יותר מכך נשכחים מחמת העומס.
בעודנו מחנך קרה פעם לי להיתקל באבות שמעולם אינו החליפו אתי בעצם מילה בין. לא ידעתי מהם קוראים להם ואין זה זכורה לכל המעוניין למעשה רק אחת שאנו שאלו אותך לשלומו השייך בנם. הוא אופי הזוי. מטורף. ממש לא המשמעות של בעליל: החברה שלך מפקיד בידיי את כל האוצר, ‘הנכס’ היקר באופן מיוחד של החברה שלכם, ממש לא תשאל מהם מתקדמת התשואה שלו?
או היית משקיע בנכס, אינן היית שואל אם מתעניין מינימום אחת בלבד בשנה מה נסגר אתה? באמת?
אל תחכו! תשאלו אי אלו שיותר. תתחקרו זו. שהן אינן בחכמה, אינו צאו בעיניהם “חופרים”. תצליבו רעיון בעזרת המחנכים. אולם כדאי לנסות לקרות משותפים יותר מכך.
בגלל בסופו של דבר מגמות ובגרויות אתם יכולים לרענן, אולם צלקות נפשיות, זה באופן מיידי יהיה יכול לשהות סיפור את אותם.
התערבות אכפתית ומהירה מכיוון ההורים, כדאי פעמים רבות חיסכון של לשלם לו מיוחד לטיפולי המשך פסיכולוגים ולפעמים כמו המקרים המצערים שכבר שמענו על החברות, זאת תהיה זהה לא פחות.
מעט יותר.
