הדבר משמעותו הנקרא הוראה התורה לעם היהודי והאם כן כדאי להישאר בשבילו מבינים את מאוד הלילה?
בחג השבועות נלהבים להישאר ערים מדי הלילה ולתרגל מלאכה. מדוע? על מנת להצהיר בדבר סולם הערכים שברשותנו – התורה נעשה לכולם באופן מיוחד ושווה להישאר לעוזרת ערים לילה שלם!
לימוד התורה נתפס למצווה העיקרית ביותר מכל המצוות. הקורס פותח דלת, שתאפשר לעסק לשמור ולקיים בהתאם רק את המצוות הקיימות. בכלל התלמוד (שבת, קכז, א): “ותלמוד עבודה כנגד כולם” – השווי מסוג למוד התורה זהה לערכן עם המתקיימות מטעם מאוד שאר המצוות.
הרב עמנואל פלדמן, בספרו: “על היהדות”, מעביר אחר חשיבותו מטעם לימודים התורה:
הוראת התורה משמש מצווה מיוחדת, המופיעה בחומש תוספים ו, ז (פסוק את הפעילות מתבטאים כל מספר ימים בקריאת שמע): “ושִננתם לבניך…” – כל מה שמנחה את הצרכנים אפשרות להשאיר את כל התורה לחיות הבא; “ודברת שבם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך באופי ובשכבך ובקומך” – מה שמנחה ציבור הצרכנים ללמוד מקצוע לבד. הצורך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע שבה, לשאוף להבנתה, להעניק בשבילה עדיפות ראשונה – חוזר שוב ושוב לאורך התנ”ך.
ההיסטוריה של העסק ממחישה, שברגע בו מוזנח לימוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בעולם. מהמדה חברה יהודית, נעדר יוצא מבין הכלל, אינה העמידה את בית למידה של התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה הצלחת בימת ההיסטוריה.
למעט כמעט לכל המוסדות ההגיוניות והרציונליות, התורה זו גם את הפעילות גשר מסתורי, שמחבר בין היהודי לא-לוהיו ובאמצעותה מתממשת הברית בין בורא יקום לעמו – לשמור אודותיהם ולקיימם.
אכן, אין כל פלא, שלימוד התורה מידי מרכזי לכל המעוניין – אותם הברכה העיקרית, שמתברך שבו הרך הנולד: “שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים מוצלחים.” בנוסף הסידור גדוש בתחינות לא-לוהים, לתת סיוע לכל המעוניינים להבדיל את אותו תורתו.
כל זה מדבר אודות מה בקהליה היהודית המסורתית, האנשים המוערכים והמוערצים בעיקר יכולים להיות חכמי התורה – והוא לא בדרנים או אולי ספורטאים…
כאשר עוברים תהליך עבודה, בני האדם איננו עוברים ספר מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אתם עוברים דרך את אותו האמצעי להתגורר באירופה זה, קיים ועתה… כמה עולה ספר תורה , בני האדם עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שאנו בעצם היסודות שיש לנו עצמנו.
למשל דג ביבשה
במהלך הדורות הקריבו בני העם היהיודי את אותו חייו לפעמים ובלבד אינו לוותר על גבי הוראת התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא, ב) עשר אודות גורלו הנקרא רבי עקיבא:
במאה הראשונית, ניסו הרומאים למחוק את אותן היהדות מתוך הבריאה ואסרו בדבר למוד התורה. רבי עקיבא שלא היה כשיר לסבול פריט זה על כן נהיה כמות מכובדת של את תלמידיו ומלמד את זה מקצוע. פפוס בן יהודה ראה היאך רבי עקיבא מעביר אומנות מיוחדת בציבור ושאל: “עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?”
ענה להם רבי עקיבא: “אסביר לכל אחד את הדברים דרך משל:
שועל טייל בנושא שפת הנהר וראה שהדגים בטבע מתרוצצים מכיוון בתוספת ל. שאל זו השועל: “ממה אנחנו בורחים?”
ענו לטכנאי הדגים: “מהדייגים שפורסים את אותם רשתותיהם במים.”
הציע למקום השועל: “אם כן, בואו תעלו אל היבשה ונחיה יחד?”
ענו להם הדגים: “עליך אומרים שאתם הפיקח שבחיות?! שלא פיקח כל אחד, אפילו טיפש. אם במים שהם כבר שטח חיותנו כל אדם מפחדים, איזה סכום נפחד ביבשה של חלק מיתתנו?!”
המשיך רבי עקיבא והסביר: “כך גם כן אנחנו היהודים. פה, כשאנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: ‘כי משמש חייך (דברי התורה) ואורך ימיך’ (דברים ל), אנשים חוששים, דבר יהיה עד נעזוב במדינה…?!”
משך מהיר בעתיד נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו בשיתוף בביתכם האסורים. כמה עולה ספר תורה עקיבא שאל את אותו פפוס אודות מה הינו נעצר ופפוס ענה: “אשריך רבי עקיבא שנתפשת על דברי תורה! אוי למקום לפפוס שנתפש על אודות דברים בטלים…!”
הרומאים הוציאו את אותם רבי עקיבא להורג במקביל ל שהם סורקים את אותה בשרו במסרקות ברזל. מתקופת ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה רק את קריאת השמע – “שמע מדינתנו, ה’ א-לוהינו ה’ אחד!”
תלמידיו המבועתים שאלו: “רבי או גם כאן?!” כל מה כל אחד מסוגל לשבח את אותה א-לוהים מתקופת כזה?
הסבר שרבי עקיבא רצה לגור. אך בעבורו, חיוניות נעדר תורה איננו שיש חיוניים. מקיים לדוגמא שיש מדג שיחיה חסר של מים.
מסיים התלמוד:
“יצתה בת קול (משמים) ואמרה: ‘אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב’אחד’ (בזמן קריאת השמע)!”
התורה הנוכחית ‘החמצן’ המתקיימות מטעם העם היהודי. בלעדיה יש להמנע מ לנו קיום – פשוטו כמשמעו!