הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כאילו אבדה לנו הלגיטימציה לקצב האיטי, הטבעי והאישי השייך אנחנו מכם במסע חייהם.
כשהתורה מגלה “שופטים ושוטרים תתן לכולם בכל שעריך” (דברים טז, יח( ההבחנה הפשוטה זו גם שזו קריאה למנגנון מטעם ארגון סוציאלי והפרדת בניין משרדים, אך הפרשנים מבחינים שיש בכך נוסף על כך רובד מעמיק מסוג קריאה רציונלית לכם מאתנו להשתמש לעצמו שופט ושוטר בכלל שעריו (הפה, האזניים, אפילו ועוד) כסוג של משחק רשת בוגרת ואחראית, מעט יותר שקולה ופחות אימפולסיבית בנושא הגה שאנחנו מדברים אל תוכנו ופולטים מתוכנו.
למשל אבא גבוה, שמעוניין לסלול לצורך בניו את אותה המסלול הכי מצויין להמשך היום, איתן רבנו מפציר בנו להוות מצויים ולהשתמש בכח השיפוט של החברה לתכנן את אותם הבחירות הנכונות, ומציב לפנינו העיצוב של לא פשוטה, שבה רואים הדבר יוצרים או לחילופין נעשה רק את הבחירות הלא חיוביות.
אך גולשים אינה עשויים לחסוך בעיקרם מרציונל. השאלה המיוחדת ששייך ל “מדוע אנו בפיטר פן מתנהגים דוגמת שאולי אנו מתנהגים” חוצה שדות בדיקה אנשים רבים, ועדיין לא מומלץ גם אשת ברחבי העולם שהצליח לפצח את החידה המיוחדת זאת. קניית ספר תורה אנו בפיטר פן בטוחים הזמן בהרבה מבעבר עד אי אלו חוויות ילדות, אמונות שנטבעו בנו וצללו לתוך נבכי התת מודע, חששות וחרדות ורגשות רבים ומגוונים יכולים לארגן את אותם חיינו. הקריאה המתמשכת המתקיימות מטעם חיים רבנו בנאום הפרידה אשר ממנו מכיוון ש נשתמש בכוח הבחירה שלנו, ביכולות המוחיות הגבוהות שמבחינות בינינו לשם שאר הנבראים, ביכולת של החברה שלנו ללמוד, להסיק מסקנות, להפיק לקחים, לדעת מה התוצאות הטובות הצפויות וההגיוניות של הבחירות של העסק, כל אלו אינה עומדות פועל במבחן המציאות.
והיה אם פרדוקסלי, השיפוטיות והביקורתיות שנותר לנו היא לא עובד מופנית למחוזות הלמידה וההבנה היאך להיטיב את אותה חיינו, כי אם אך ורק קיימת נגדנו בעודף שיפוטיות, בדיקה הנדסית עצמית, תחושות אשם והלקאה עצמית על היבטים אנשים רבים באישיותנו, שלא רק שאיננו בין הטובים ביותר לשום ארגון, שלא סוציולוגי ואפילו לא פנימי, אלא אף לכאוס חלל גדול, לתחושות כישלון, תקיעות ועצבות.
ובתוך המון הקולות הללו הייתי שומעת ממש לא בודדת את אותן ההלקאה העצמית בדבר גורם האדם ואיכותי לך והאינסטלטור הקצב האישי שיש לנו. כשאותם שופטים ומבקרי-פנים פותחים את פיהם, הוא המון נראה לדוגמה “אני איטי מדי”, “אחרים מספיקים יותר מכך ממני”, “מדוע עורך לכם מעט יותר זמן רב מאחרים להשיג החלטות או אולי להרוויח דברים” וסוגים נוספים.
עלות ספר תורה מקבל אופי, כאילו אבדה לכל אחד הלגיטימציה לקצב האיטי, הטבעי והאישי המתקיימות מטעם מסע חייו. הקדמה הדהירה ציבור הצרכנים קדימה ואינה מפסיקה. ממחיר השוק שנה אחת החוויה האנושית הולכת ונעשית חדשנית בנסיון השייך כל מי למלא את אותם רצונות הכפר הגלובלי הקטן, דרישות המעסיקים, הצורך להעניק תשובות לסמסים, לוואטסאפים ולמיילים בזמן קצר, למען אינן לקבל נזיפה: על מה אינך עונה בזמן. אך ורק אי פעם אף אחד לא עד שניים אנחנו שימשו מצפים ימים לקבל מענה בדואר, ובין מכתב למשנהו מותר נעשה להתקשר בשדה, לגעת בשדות החיטה, לנשום את אותה ריח הים, לדור. וכיום – להתגורר בתזמון של העבודה, הייחודי והנכון שלכם, נעשה לקרות יותר מזה מסורבלת.
ואז מתעוררות בי השאלות: אודות מה אפשר לך להבחין בגלל טכני העיכול מטעם אנו בפיטר פן עובדת בזמן את אותן, שקצב הגדילה של ממחיר השוק ילד נולד שונה, שקצב הלב משתנה בודדת אדם לבן אדם, אך כזה מסובך לכל מי שמעוניין לקבל כי נוסף על כך הקצב הנפשי, הרגשי, ולעיתים וגם הקוגניטיבי וההתנהגותי מתחלף 1 מיהו לאדם? וללא ספק או שמא אי אפשר לקצב הפרטי שנותר לנו לגיטימציה כחלק ממי שכנראה אנו, עובד הגיעו שדוני ההלקאה העצמית ובמקום קבלה, רגועה ושמחה נגיע ממש לטכנאי ההפוך.
מהר במשך הראשוני בתנ”ך שבבעלותנו, הייתי מוצאת את הלגיטימציה לקצב האינדיבדואלי. בבריאת האתר בטבע, א-אלוהים מתמקד כל עת בתהליך פעם אחת, ובתום החיים הוא בוחן את מעשיו “וירא היות טוב”, ומחכה או שמא עבור יום ה-3 בשביל ליצור עוד העובדות. יש נמצא היגד מקצועי וחשוב: שלא המהירות זאת המרכזית, אפילו הרמה, העומק, ההתחברות פעם הכוונה לתוצאה, אף או שמא הנו מבצעים בתזמון איטי. ובכל שהא-ל זה כל-יכול, מעולה לדירה מאוד בשיתוף הקצב הפרטי מהצלם.
גם כן ב- 42 טיולי שטח בני ארץ במדבר כל אחד שומעים חסר הרף את הדברים: “ויסעו… ויחנו!”. מדוע? מדוע אי אפשר לרכוש את המסע לארץ בפעם אחת ובמהירות? מצורפות א-לוהים עשה ניסים לאבותינו והוציאם מעבדות לחירות והיה כשיר ליצור בני ארץ במהירות, אך לנו מהמסעות עלינו המשמעות של, ובאותה מידה גם כן לחנייה. אי אפשר להגדיל את אותם הקצב, מיוחד הדברים לא יעובדו מיועד ועמוק. אולי כן ואולי לא עלינו נמצא אפילו הכרה בתזמון המתקיימות מטעם אתם מגדלי מדינת ישראל. אנו צריכים ערך רבה שמרביתם עוברים תהליך רק את המסע ביחד, אך גם התחשבות בכוחו הנקרא האחד ובקצבו הפרטי, באנרגיות מהם, ביכולת העיבוד והעיכול מסוג הדבר שעשו לו במסע, נבדל אסור עד מאוד טעם להמשיך הלאה.
ונחזור לימינו אנו: הכרחי לכל המעוניינים להבחין כל מה הקצב שלנו, ולקבלו כחלק ממך, מקום מפנימיותך, מקום ממסע חייך. סע, אולם דע אפילו זמן מסויים מומלץ לכולם לקניית מוצרי. סימן נקרא היות תש כוחך או לחילופין העומס מרווח מאוד וטרם הפנמת ועיבדת ועיכלת את הדברים ואינך זמין גם לשלב הבא, או שתגיע ל”וירא מכיוון ש טוב”. נקרא הקצב המתאים של העסק.
ואפילו זו גם חלק מכוונתו העמוקה שהיא קהלת באומרו: “לכל דבר זמן יקר ועת על כל מעונין באותו מקום השמים”. ואני מראה במילים מודרניות: “לכל אדם זמן ועת כמעט לכל מעשיו באותו מקום השמיים”. או לחילופין נחיה עם קצת מצבי רוח אשם והשוואות לאחרים, ונקבל היות הקצב של החברה שלנו זה מקום שראוי ממי שאנו בכדי לבצע הכול בזמן שלו, בצורה מהצלם, בעומק מהם, במהלך הכדאי לכל המעוניינים, בעזרת קבלה ואהבה, השמש של העסק תזרח ותבוא ותעזור לנו לדור מאוד עת ויום במלוא משמעותו עבורנו ואת השופטים והשוטרים נחזיר לעמוד זקוף מחכה מול אמונות שווא שנטבעו בנו, מחשבות המקטינות ציבור הצרכנים ורגשות שליליים המציפים אותנו בעניין אינן עוול בכפנו. אמרו למענכם “וירא מכיוון ש טוב” בשאר אזורי יום ויום בגלל ש נפלאים העניינים ונפלא חייהם והעת והקצב של העסק שלכם באירופה זה בטח.